בית-ספר אלופים                        

        KARNAVAL                             

שלושים שנה לאנסמבל "קצבי המאה"

זה מאחרוי הקלעים, נכון מעניין? והנה הלאה

כמעט ואף אחד לא יכול להבין כמה קשה לארגן יובל, אך ולודיה קארטאפצ'נקו, תלמידנו, וכיום מנהל אנסמבל "קצבי המאה" פגש אותנו כבר בשדה תעופה. פגש כמו את ממשלה עם לחם ומלח, שמפנייה ופרחים. ילדים בבגדים מולודביים, עם וידיאו..תראו בעצמכם

ליד ולודיה עוזריו: קטיה, נדיה ותלמידנו האוהבים: ורוניקה ואלה. התלמידים גדלו  ונהיו יותר גבוהים מהמורים! במרכז, כמו תמיד, סטלה אחרייה אולג.. 

ולאחר מכן נסענו הביתה לאמא של טטיאנה. אך נחנו לא הרבה זמן. באותו ערב בהכיל התרבות "אוריון" חיכו לנו "ילדים שלנו" שעכשיו כבני 30-40 ו"נכדים" שקצת יתר צעירים

הנה, מוכר לנו כל-כך, אולם, במה..איפה שאנחנו רקדנו, למדנו, שמחנו, צחקנו

ריקוד ה"זקנים" העמדנו בשני אימונים. אני כל-כך שמחים שתלמידנו כל-כך פרופיסוינליים שמבינים אותנו מחצי מילה. והרי רבים מהם לא רקדו כבר כ-20 שנה!זו הייתה המתנה הטובה ביותר בשבילנו. אך הזמן רץ. וביום השלישי כבר ההופעה. ולפני ההופעה

ההופעה עצמה הייתה נהדרת! ריקודים יפים מאד,הקהל קיבל אותנו בחום רב

נכון יפה? קיבלו אותנו באופן מקסים. תלמידנו ראשונים (בג'ינס) לא רקדו יותר מ-20 שנה! ולמרות הכל ההופעה הייתה נהדרת. ועם סוף ההופעה שום דבר לא נגמר, אלא רק הייתה זו התחלה

מזמן לא היה לי חשק לרקוד 4 שעות

והיה נפלא לרקוד! אפילו שרה לרה שאין לה 4 שנים ושרה יפה

ויום לאחר מכן החגיגה נמשכה במסעדה "שלום"

היה ככ כיף! במהלך תלמידנו סיפרו את זיכרונותיהם

ולאחר-מכן טיילנו בפאר עם ורניקה ואולג

ואיך איני יודע הגענו שוב פעם למסעדה "שלום" ולשם הגיעה תלמידנו מישראל יאנה אגפובה. היא הייתה אחת התלמידות הכי כשרוניות אצלנו. עשתה את כל מה שהיינו אומרים לה. ולא סצם הרי כשחזרה למולדובה אחרי זמן מה היא הייתה אלופת עולם! יפה

אך החגיגה מתישהו נגמרת..והנה אנחנו בשדה התעופה בדרך חזרה והעניין בחברות והחום שקיבלנו מהם.  ואני מאד מקווה שהרגשות והתחשות האלה יהיו תמיד

 לכל אחד ד"ש והרבה תודה